Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 86a
תְּרוּמָה לְכֹהֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּירוֹ לְכֹהֵן. מַתִּירוֹ?! מִכְּלָל דְּאִיכָּא מַאן דְּאָסַר? אֶלָּא אֵימָא: נוֹתְנוֹ אַף לְכֹהֵן.
Traduction
Teruma is for a priest and the first tithe is for a Levite; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Elazar ben Azarya permits it, i.e., the first tithe, to a priest, as he too is from the tribe of Levi. The Gemara is puzzled by this last statement: It says: Permits it. Does this prove by inference that there is one tanna that prohibits a priest from partaking of tithes? But a priest is also a Levite and cannot be considered a foreigner. Rather, say that Rabbi Elazar ben Azarya meant that one may give it even to a priest. The tithe does not have to be handed to a Levite; one may choose to give it to a priest instead.
Rachi non traduit
תרומה לכהן. נתינתה לכהן ומעשר ראשון ללוי. קתני מעשר ללוי דומיא דתרומה לכהן מה תרומה אכילתה כנתינתה לכהן ולא לזר אף מעשר ללוי אכילתו ללוי ולא לזר דאי לאו הכי סבירא ליה לר' מאיר תרומה למאי קתני נהי דמעשר איצטריכא ליה לאורויי דלא יהבינן ליה לכהן כר' אלעזר בן עזריה אלא תרומה ל''ל ועוד מדקמהדר ליה ר''א לשון היתר מכלל דר''מ נמי באיסור והיתר איירי:
מכלל דאיכא למאן דאסר. מעשר לכהן לאכול בתמיה והא ודאי כהנים לאו זרים נינהו כדאמר לקמן דכהנים איקרו לוים:
נותנו אף לכהן. כדקאמר לקמן טעמא:
Tossefoth non traduit
תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי. פי' בקונטרס דדייק מדקתני מעשר ראשון ללוי דומיא דתרומה לכהן דאכילתה כנתינתה דאי לאו הכי תרומה למאי קתני לה וקשה דא''כ לימא נמי ר''ע היא דקתני נמי לקמן כי האי לישנא ואי משום דסתם משנה רבי מאיר הא אמרינן (סנהדרין דף פו.) וכולהו אליבא דר''ע ומדמהדר נמי ר''א לשון היתר אין לדקדק דדלמא הא דאיירי ר''מ באיסור והיתר היינו בתרומה דאסורה ללוי ושריא לכהן ופירש ריב''ן דגרסינן בהדיא בדברי ר''מ מעשר ראשון אסור לזרים:
רבי אלעזר מתירו לכהן. ל''ג בן עזריה דר''א בן עזריה קדים טובא לר''מ ולקמן בברייתא דר''ע גרס ר' אלעזר בן עזריה דהוא בר פלוגתיה:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא: ''כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה''. מָה תְּרוּמָה אֲסוּרָה לְזָרִים, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אָסוּר לְזָרִים. אִי מָה תְּרוּמָה חַיָּיבִין עָלָיו מִיתָה וָחוֹמֶשׁ — אַף מַעֲשֵׂר חַיָּיבִין עָלָיו מִיתָה וָחוֹמֶשׁ?
Traduction
The Gemara inquires: What is the reason for Rabbi Meir’s opinion? Rav Aḥa, son of Rabba, said in the name of tradition that the verse states: ''For the tithe of the children of Israel that they set apart as a teruma to the Lord, I have given to the Levites for an inheritance'' (Numbers 18:24). From the fact that this verse calls the tithe ''teruma,'' we learn: Just as teruma is forbidden to foreigners, so too is the first tithe forbidden to foreigners, i.e., non-Levites. The Gemara asks: If so, is it true that just as with teruma, a foreigner who eats it is liable to receive the punishment of death at the hand of Heaven and to pay the additional fifth for it, so too, with regard to tithes, a foreigner who eats it should be liable for it to receive the punishment of death at the hand of Heaven and to pay the additional fifth?
Rachi non traduit
משמיה דגמרא. כך קיבל מרבו ורבו מרבו עד ר''מ ששמע משמו ולאו מן דעתיה קמפרש לטעמא דר''מ:
אָמַר קְרָא: ''וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ'', ''וְיָסַף חֲמִישִׁיתוֹ עָלָיו''. ''בּוֹ'' — וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר, ''עָלָיו'' — וְלֹא עַל מַעֲשֵׂר. וְרַבָּנַן, מָה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָמֵי טוֹבֵל.
Traduction
The Gemara answers that the verse states: ''They will die through it if they profane it'' (Leviticus 22:9), and a different verse states: ''Then he shall add the fifth part thereof unto it'' (Leviticus 22:14). A close reading of these verses shows that the Torah is emphasizing that the death penalty comes through it, teruma, and not through tithes, and that a fifth must be added to it, but not to tithes. The Gemara asks: And the Rabbis, who disagree with Rabbi Meir, how do they account for the comparison in the above verse? The Gemara answers: They would say it teaches that just as the requirement to separate teruma produces the status of forbidden untithed produce, so too the requirement to separate the first tithe also produces the status of forbidden untithed produce.
Rachi non traduit
מה תרומה טובלת. שכל זמן שלא הופרשה חייבין מיתה על אכילתו של טבל דהא מיתה כתיב ביה:
אף מעשר ראשון טובל. ואע''ג דבדידיה ליכא מיתה חייבין מיתה על הטבל שלא הופרש מעשר ראשון ממנו:
Tossefoth non traduit
מה תרומה טובלת. פי' בקונטרס בשלא הופרשה חייבין מיתה על אכילתו של טבל דהא תרומה מיתה כתיבא ביה וקשה לר''י מעשר ראשון נמי כתיבא ביה תרומת מעשר ועוד אי מטעם זה לא ליתסר טבל לכהן כיון דתרומה שריא ליה ופי' ריב''ן משו' דדרשי' בפ' הנשרפין (סנהדרין פג. ושם) ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר ויליף חילול מתרומה:

אף מעשר ראשון טובל. אבל איסור זרות לא ילפינן לרבנן אע''ג דאין היקש למחצה כיון דלא מצי לאקושי לגמרי לאסור אף ללוים כמו תרומה ועוד דמיסתבר לאוקומי היקישא אמאי דאסר קרא בדוכתא אחרינא כמו טבל דילפינן בסמוך מלא תוכל לאכול ואית ביה לאו ואתא היקישא לאתויי נמי מיתה אבל לאוקומי בה איסורא דלא אשכחן לא מקשינן:
וְכִדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל טֶבֶל שֶׁלֹּא הוּרַם מִמֶּנּוּ כָּל עִיקָּר. הוּרַם מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלֹא הוּרַם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וַאֲפִילּוּ מַעְשַׂר עָנִי, מִנַּיִן?
Traduction
And this is as it is taught in a baraita: Rabbi Yosei says: One might have thought a person should be liable only for untithed produce from which no terumot or tithes have been separated at all, but if the great teruma has been separated from it and the first tithe has not been separated from it; or if the first tithe has been separated from it and the second tithe has not; or even if the poor man’s tithe, which is merely given to the poor and has no sanctity, has not been separated, from where is it derived that such produce also has the status of untithed produce?
Rachi non traduit
או אפילו מעשר עני. דקיל כצדקה בעלמא דלאו צד קדושה אית ביה:
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ'', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ''וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ''. מָה ''שְׁעָרֶיךָ'' הָאָמוּר לְהַלָּן — מַעְשַׂר עָנִי, אַף ''שְׁעָרֶיךָ'' הָאָמוּר כָּאן — מַעְשַׂר עָנִי, וְאָמַר רַחֲמָנָא ''לֹא תוּכַל''.
Traduction
The verse states: ''You may not eat within your gates the tithe of your grain'' (Deuteronomy 12:17), and below, with regard to the poor man’s tithe, it states: ''That they may eat within your gates and be satisfied'' (Deuteronomy 26:12). Just as ''your gates'' stated below is referring to the poor man’s tithe, so too ''your gates'' stated here is referring to the poor man’s tithe, and the Merciful One states in the Torah ''you may not eat,'' implying that it may be eaten only after separation.
Rachi non traduit
ואכלו בשעריך. בשנה השלישית משתעי קרא:
הכי גרסינן וקאמר רחמנא לא תיכול ואי מהתם ה''א ללאו אבל מיתה לא קמ''ל:
וְאִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא לְלָאו, אֲבָל מִיתָה — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
And if we had learned it only from there, I would say that it merely teaches a prohibition against partaking of untithed produce of this type, but the death penalty is not warranted. The comparison to teruma consequently teaches us that eating this type of untithed produce is also punishable by death at the hand of Heaven.
Tossefoth non traduit
אי מהתם ה''א ללאו. ומהיקישא לא הוה שמעי' ללאו ומיתה אי לאו דאשמעינן לאו מהכא כדפי' ועוד דאיצטריך לא תוכל לאכול למעשר עני דטביל וא''ת מנ''ל דטבל מעשר עני במיתה הא לא אתקש לתרומה וי''ל דשמא אין בו מיתה אי נמי כיון שאין חלוק משאר טבל לענין אזהרה ה''ה לענין מיתה:
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן דְּטָבֵיל, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי נָפְקָא! אִי מֵהַהִיא, הֲוָה אָמֵינָא לְלָאו, אֲבָל מִיתָה — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
A different version of this discussion presents it in the form of a question: Isn’t it the case that the halakha that failure to separate the first tithe creates the status of untithed produce is derived from the halakha that Rabbi Yosei taught? If so, there is no need for the exposition of the verse referring to tithes as teruma. The Gemara answers: If the proof was from that source alone, I would say that it is only prohibited by a prohibition but the death penalty is not warranted. He therefore teaches us that all the stringencies of untithed produce are in force.
בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ — כְּרַבִּי מֵאִיר, אֵימָא סֵיפָא: בַּת לֵוִי מְאוֹרֶסֶת לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְלֵוִי — לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר, הָכָא מַאי זָרוּת אִיכָּא! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַאי ''אֵינָהּ אוֹכֶלֶת'' דְּקָתָנֵי — אֵינָהּ נוֹתֶנֶת רְשׁוּת לִתְרוֹם.
Traduction
§ The Gemara asks: In what manner did you establish the mishna? In accordance with the opinion of Rabbi Meir. But if so, say the latter clause: The daughter of a Levite betrothed to a priest and the daughter of a priest betrothed to a Levite may eat neither teruma nor tithe. Here, what foreignness is there that prohibits her from partaking of the tithe? Even according to the opinion that prohibits the first tithe to foreigners, this woman is a Levite on both sides. Rav Sheshet said: What is the meaning of: She may not eat, that the mishna teaches? It means that she may not give permission to others to separate the teruma from the tithe. As long as she is merely betrothed to a Levite, she may not appoint a messenger to set aside the teruma from the tithe on behalf of the Levite, as she is not yet his wife.
Rachi non traduit
מאי אינה אוכלת דקתני. כולה מתני' לגבי מעשר:
אינה נותנת רשות. לשלוחה לתרום מעשר של ארוס ולהרים ממנו תרומת מעשר והוה ליה כתורם שלא מדעת:
Tossefoth non traduit
מאי אינה אוכלת דקתני אינה נותנת רשות לתרום. פי' בקונטרס דקאי אכולה מתניתין לגבי מעשר דאינה נותנת רשות וקשה לרבינו יצחק דהוה ליה למימר אלא אמר רב ששת כיון דהדר ביה משינויא קמא ועוד דכיון דכל לא תוכל היינו דאינה נותנת רשות הוה ליה למיתני בהדיא הכי ועוד דליתני אפילו בת לוי ללוי ועוד דמעוברת מה שייך למיתני לענין נתינת רשות ואר''י דלרב ששת נמי מפרש רישא דמתני' כדאמרן ועיקר מתני' אתא לאשמועינן איסור אכילה וכן בסיפא בת לוי לכהן בת כהן ללוי איצטריך לאשמועינן דלא תאכל בתרומה דסלקא דעתך שלא יפסול בת כהן מן התרומה כיון דאוכלת מעשר האסור לזרים ומעשר נקט לענין נתינת רשות ואגב תרומה נקט לשון לא תאכל והוא הדין אפילו בת לוי ללוי ובת כהן לכהן אין נותנת רשות אלא איידי דנקט בת לוי לכהן ובת כהן ללוי לענין אכילה איירי בהו נמי לענין נתינת רשות:
מִכְלָל דִּנְשׂוּאָה נוֹתֶנֶת רְשׁוּת? אִין, וְהָתַנְיָא: ''וַאֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם'' — לִימֵּד עַל נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹתֶנֶת רְשׁוּת לִתְרוֹם.
Traduction
The Gemara asks: Is it to be concluded by inference that a married woman may give permission to separate teruma from the tithe? The Gemara answers: Yes, and isn’t it taught: ''And you may eat it in any place, you and your households'' (Numbers 18:31)? This teaches that an Israelite woman married to a Levite may give permission to another to separate teruma from the Levite’s tithe.
Rachi non traduit
ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם. השוה הכתוב אשתו לו לימד על בת ישראל נשואה ללוי כו':
אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת לִתְרוֹם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֶאֱכוֹל? אָמְרַתְּ: תְּרוּמָה חֲמוּרָה אוֹכֶלֶת, מַעֲשֵׂר הַקַּל לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! אֶלָּא לִימֵּד עַל נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹתֶנֶת רְשׁוּת לִתְרוֹם.
Traduction
The baraita continues to discuss this halakha: Do you say she may give permission to separate teruma from the tithe, or perhaps it is only referring to eating? Say in response: If an Israelite woman married to a priest may partake of teruma, which is stringent, is it not all the more so true for tithe, which is lenient? Consequently, there is no need to teach us this halakha. Rather, the verse teaches that an Israelite woman married to a Levite may give permission to another to separate teruma from the tithe.
מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁאֵין חוֹלְקִין לָהּ מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם יִיחוּד, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם גְּרוּשָׁה, גְּרוּשָׁה בַּת לֵוִי מִי לָא אָכְלָה בְּמַעֲשֵׂר?!
Traduction
Mar, son of Rabbana, said: The mishna is not teaching that the daughter of a Levite who was betrothed to a priest may not partake of tithe, but rather it is coming to say that we do not distribute tithe to her in the granary. The Gemara asks: This works out well according to the one who says that the reason for the decree against distributing teruma to a woman in the granary is due to the prohibition (Yevamot 100a) against a woman being alone with a strange man in the granary, which is a secluded place, as this concern applies equally to the case here. But according to the one who says that the Sages prohibited this practice due to concern that the woman might be a divorcée, who is no longer entitled to teruma, this concern should not apply to the daughter of a Levite. Does she not partake of tithe on her own account, even after she is divorced?
Rachi non traduit
ה''ג מר בריה דרבינא אמר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות הניחא למ''ד משום ייחוד אלא למ''ד משום גרושה גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום גרושה בת ישראל. וה''פ רישא כדאוקימנא באכילה ממש ור''מ וסיפא בת לוי לכהן ובת כהן ללוי דקתני לגבי מעשר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות בלא בעלה וה''ה לנשואה ולקמן פריך אפי' נשואה נמי:
הניחא למ''ד. בפרק נושאין על האנוסה (לקמן יבמות דף ק.) משום ייחוד אין חולקין תרומה לאשה בגורן אלא למ''ד טעמא משום גרושה שמא יגרשנה בעלה ותהא זרה ואין הכל יודעים ויחזרו ויתנו תרומה לזרה:
גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר. ואמאי בת לוי שנתארסה לכהן דקתני אין חולקין לה מעשר בגורן בשביל בעלה אמאי גזור בה רבנן הא אי נמי מגרש לה שפיר קאכלה מעשר:
וְלִיטַעְמָיךְ, גְּרוּשָׁה בַּת כֹּהֵן מִי לָא אָכְלָה בִּתְרוּמָה? אֶלָּא גְּזֵירָה מִשּׁוּם גְּרוּשָׁה בַּת יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara refutes this argument: And according to your reasoning that rejects the explanation of Mar, son of Rabbana, with regard to the daughter of a Levite, does a divorcée who is the daughter of a priest not partake of teruma? Why should the daughter of a priest married to a priest not receive teruma in a granary? Rather, this is a rabbinic decree that was enacted primarily due to a priest’s divorcée who is the daughter of a non-priest, as she may no longer partake of teruma after her divorce. They also applied this decree to the daughter of a priest divorced from a priest. For this reason, they also decreed against a Levite woman receiving a portion in the granary.
Rachi non traduit
וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה. כלומר וליטעמיך דמותבת אמתניתין לגבי מעשר ה''נ בפרק נושאין (שם) דאיתמר עיקר מילתא דקתני אשה אין חולקין לה תרומה על הגורן ופרשינן טעמא משום גרושה ולא פליג בין בת ישראל לכהן ובת כהן לכהן גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום גרושה בת ישראל. ומאן דגריס איפכא לא מיתוקמא כלל דהיכי מצי פריך מתרומה דמתני' דקתני בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה הא ודאי שפיר קתני דאיפסלה בארוסיה וטעמא לאו משום שמא תתגרש הוא:
אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא מְאוֹרֶסֶת? אֲפִילּוּ נְשׂוּאָה נָמֵי! אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא מְאוֹרֶסֶת, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא מְאוֹרֶסֶת.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If so, why specifically one who was betrothed; the same would hold true even for a married woman as well. The Gemara answers: There is no difference between them in this regard, but since the tanna taught in the first clause of the mishna: Betrothed, he also taught in the latter clause: Betrothed, although the halakha in the latter clause does not apply exclusively to a betrothed woman.
Rachi non traduit
איידי דתנא רישא מאורסת. לגבי אכילה ממש דהתם דוקא מאורסת דגבי בת כהן לישראל וללוי לענין תרומה ובת לוי לישראל לענין מעשר אשמועינן דפסיל לה אירוסין וגבי בת ישראל לכהן וללוי ובת לוי לכהן אשמועינן דלא מוכלי לה תנא נמי סיפא בת כהן ללוי ובת לוי לכהן לענין חלוקה דמעשר מאורסת:
תָּנוּ רַבָּנַן: תְּרוּמָה לְכֹהֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
Traduction
§ The Sages taught: Teruma is given to a priest, and the first tithe is given only to a Levite; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Elazar ben Azarya says:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source